1.RMS- או יותר נכון "הספק עבודה".
כאשר אנו בוחרים מגבר הדבר העיקרי שמעניין אותנו הוא "האם זה יספיק לי?".
אז בגדול העניין אומר כך, RMS= להספק העבודה שהמגבר מסוגל להפיק לאורך זמן בהתנגדות מסויימת ולא הספק רגעי(PEAK POWER), כלומר מה שהוא מסוגל להפיק בשימוש יום-יומי.
נתון זה הוא נתון "אמיתי" לגבי מה שהמגבר מסוגל לתת.
אם נניח יש לנו אלמנט שדורש הספק של כ100 וואט RMS, אזי אנחנו נחפש מגבר שיהיה מסוגל לתת לו את ההספק הדרוש לו, אבל מכיוון שRMS הוא הספק עבודה, אז גם לאלמנט יש "דרישות" משלו, אני שובר מיתוס קטן, גם עם רמקול בעל הספק עבודה של 100 וואט RMS, יקבל 101RMS, או אפילו 110 וואט RMS הוא לא יישרף או יעבור את המהלך המכני שהוא מסוגל לנוע, בפועל בכל משיכה של האלמנט הוא ידרוש לפעמים הספק גבוה ממה שהוא מוצהר כהספק עבודה= PEAK POWER.
ולכן, כאשר אנחנו רוצים להתאים הספק עבודה של מגבר אל מול הספק עבודה של אלמנט אנחנו דרשים לקחת בחשבון קצת "עודף", או יותר נכון במילים פשוטות, תמיד לקחת מקדם בטחון, גם שהאלמנט יקבל את ההגברה שלו, וגם שהמגבר לא יתאמץ.
ההמלצה היא לתת באיזור ה20-25אחוז יותר.
לדוגמא:
אלמנט בעל הספק עבודה של 100 וואט RMS , יותקן על מגבר שמסוגל להפיק בין 120-125 וואט RMS= ניצול מקסימלי של האלמנט מבחינת עוצמות והספקים.
אבל מצד שני, בגלל מגבלות תקציב לרוב, מגברים שנותנים הספקים גבוהים בד"כ גם מאוד יקרים ולכן אנחנו מתקשים לרכושם, אלמנט שמוצהר שהוא מסוגל לקבל 100 וואט RMS, יוכל גם להשמיע סאונד פנטסטי גם אם הוא יקבל 70-75-80-85 וואט RMS ולאו דווקא את ההספק הדרוש (ואף מעבר), איך אנחנו יודעים שזה יספיק לו?
נצילות-מול הספק עבודה.
נמדדת ביחידות דציבלים (DB), הרעיון אומר שככל שהנצילות נמוכה יותר, ככה נידרש לתת לאלמנט הספק רב יותר וקרוב להספק העבודה שלו על מנת להפיק ממנו את המירב.
והרעיון פועל ההיפך כאשר מדובר על נצילות גבוהה יותר.
זה לא אומר שהאידיאלי לא אומר לתת 120-120% מההספק המוצהר.
דוגמא להמחשה:
A.מגבר של 2 ערוצים שמסוגל לתת 80 וואט RMS.
1.סט קומפוננט שמסוגל לקבל 100 וואט RMS ,בעל נצילות של 92DB.
2.סט קומפוננט שמסוגל לקבל 100 וואט RMS ,בעל נצילות של 85DB.
האופציה שתישמע חזק יותר תהייה A1 מכיוון שהאלמנט 1 הוא יותר נציל(92DB) וכך אנחנו נפיק ממנו יותר מאשר אלמנט 2 שהוא פחות נציל(85DB).
בפועל אלמנט 1 ניחן בנצילות גבוהה, ולכן יעבוד טוב גם עם הספק נמוך מהמוצהר.
אלמנט 2 מצד שני, ניחן בנצילות נמוכה ולכן יידרש הספק קרוב יותר למוצהר על מנת להפיק ממנו את המרב.
2. Total Harmonic Distortion- THD.
או בעברית אחוז העיוות.
למה זה מעניין אותנו?
אנו שואפים שהמגבר שאנו עתידים לרכוש יהיה בעל נתון THD נמוך ככל האפשר, הגבול העליון שמעליו האוזן יכולה להבחין הוא עיוות של 1%.
מעבר לזה המגבר יעוות את הצליל, ויש חשש שהרמקולים ישרפו עקב עיוות (קליפינג).
מבחינת האוזן כל מה שמתחת ל1% הוא אינו שמיע, אך זה לא אומר שאנחנו לא נרצה נתון נמוך ככל האפשר.
כלומר אם יש לי 2 מגברים 1 בעל נתון THD של 0.08% והשני הוא בעל נתון THD של 0.2% אני תמיד אבחר במגבר הראשון .
3.Damping Factor
למה נתון זה מעניין אותנו?
כי הוא אולי אחד הנתונים החשובים שאנחנו לוקחים בחשבון ברכישת מגבר.
נתון זה מצביע על היכולת של המגבר לשלוט במהלך התנועה הפיזית(בצורה מכאנית) של האלמנט, כלומר ככל שהנתון הוא גבוה יותר ככה האלמנט יפיק למשל באס יותר TIGHT.
או יותר נכון ככה נקבל יותר דיוק.
נתון זה מחושב עפ"י ההתנגדות של האלמנט חלקי התנגדות היציאה של המגבר.
אזי אומר, ככל שהאלמנט שלנו בעל התנגדות נמוכה יותר -כך תרד היכולת של המגבר לשלוט בו בצורה טובה יותר.
לכן מגבר ספציפי שיעבוד עם אלמנט של 4 אוהם בהשוואה לאלמנט של 2 אוהם, האלמנט בעל ההתנגדות הגבוהה יותר(4 אוהם) ידייק יותר.
